כתב האר"י זצ"ל בשער הגלגולים : " ונמצא כי כאשר נולד האדם וקוראים לו אביו ואמו שם אחד העולה בדעתם,אינו באקראי ובהזדמן, כי אם הקב"ה משים בפיהם השם ההוא המוכרח אל הנשמה ההיא, כמו שאמר הכתוב "אשר שם שמות בארץ"… והשם הזה נרשם למעלה בכסא הכבוד כנודע, ולכך אמרו חז"ל שמא גרים.. עכ"ל"
אומר הרב יעקב הלל שליט"א בספרו עטרת שלום: "נמצאנו למדים שראוי לאב ואם של התינוק דווקא לקבוע שמו , ויעשו כפי שעולה בדעתם בהסכמה לפי הסיבות שראו לנכון בקביעת השם, ובזה יהיו בטוחים שכן הוא שם הילד כפי הוארת שורש נשמתו ותיקונו…"
המנהג בקהילות אשכנז
שזכות קריאת השם לילד הראשון שייכת לאם וזכות שם הילד השני לאב וכן הלאה.
טעם המנהג כפי שמובא ב"כתר אפרים": "והוא לפי שהאישה בהינשאה עוזבת את בית אביה ואמה והרי היא כאילו מנותקת מחברתה ומסביבתה , וכדי שלא להפסיק לגמרי את הקשר עם הוריה ועם משפחתה ניתנה לה זכות לקיים יד ושם להוריה ע"י קריאת שם הילד הראשון על שמם".
המנהג בקהילות הספרדים
הוא שלאב ישנה הזכות לקרוא בשם בנו הראשון.
בשו"ת "יביע אומר" כתב הגר"ע יוסף זצ"ל "שנראה שאם אבי הבעל מוחל על כבודו ומסכים שיקראו לבן הראשון על שם אבי האשה , כגון שאבי האשה הוא גברא רבה, אין בזה קפידא, כמו שעשה הרמב"ן שקרא לנכדו הראשון על שם אבי אימו". ומסכם:"כלל העולה , שיש להקפיד לכתחילה לקרוא הבן הראשון ע"ש אבי הבעל,אא"כ מחל על כבודו לטובת אבי האשה. ואם אבי הבעל בחיים ואבי האשה נפטר – ראוי לקרוא שם הבן הראשון ע"ש אבי האשה להקים לו שם בישראל – וכן המנהג "
מנהג קהילות אשכנז הוא לקרוא רק על שם קרובי משפחה שכבר נפטרו מן העולם,ומנהג הספרדים לתת שמות אף בחייהם של הקרובים והדבר נחשב סגולה לאריכות ימים
ראוי לקרוא את בנו או בתו בשמות של צדיקים או של גדולי האומה המפורסמים, וטוב לקרוא לבנו על שם רבו. הקריאה על שם הוריו ובני משפחתו קודמת לקריאה ע"ש רבו.
נהגו רבים לקרוא לבניהם ע"ש מאורע או נס שאירע להם, כדי להזכיר את חסדי ה' עליהם.ואמרו בשמות רבה (א,לג')"דרך הצדיקים לשום שם לבניהם לענין המאורע. ביוסף מהו אומר 'ויקרא שם הבכור מנשה..ואת השני קרא אפרים' כדי להזכיר את הניסים שעשה הקב"ה עימו.
גם משה קרא שם בנו גרשום על הנס שעשה לו ה', שגר היה בארץ נכריה והצליחו הקב"ה משם".
מנהג נוסף הוא לקרוא בשם המופיע בפרשת השבוע או בהפטרה שבאותו השבוע, וזאת ע"פ דברי הגר"א המפורסמים – שכל אירוע המתרחש בחיינו רמוז או קשור לפרשה של אותו שבוע.
נהגו בקהילות רבות לתת שם על שם המועד. מובא שכאשר חלה המילה בתשעה באב נוהגים לקרוא לילד מנחם, ואם בפורים – מרדכי. ביום טוב נהגו לקרוא בשם יום טוב. לנולד באלול – רחמים, לנולדים בסוכות –נהגו לקרוא בשמות האושפיזין או חגי ובראש השנה – יצחק.
לרוב הדעות – לא יקרא אדם לבנו או בתו על שם איש או אשה שהיה מזלם רע , כגון, שנפטרו צעירים וכד', אלא יקרא בשם מעט שונה או בתוספת שם אחר (וישתמש לאחר מכן בשני השמות).
ויש אומרים – שאם נהרג על קידוש ה' – ניתן לקרוא על שמו גם ללא תוספת.
כתב בספר "ברית אבות": יש המקפידים שלא להעלות שם אחר מי שנהרג בידי עכו"ם לפי דאתרע מזליה , ומי שלא מקפיד בזה עליו נאמר:"שומר פתאים ה'". נראה מדבריו שהדבר דומה להקפדות אחרות , שבהן חל הכלל שמי שלא מקפיד אין לו לדאוג כל כך.
מאידך , פוסקים רבים סוברים שיש לחשוש ולהיזהר שלא ליתן שם של אדם הנפטר צעיר או שהיה רע מזלו , אלא אם כן מוסיפים לו שם חדש.(כך סובר גם בעל האגרות משה)
בעל "הקהילות יעקב " מייעץ בדבר שם על מי שנפטר לא עלינו בצעירותו, רגיל אני לייעץ למשל כשהשם הוא אברהם, שהאב בשעת קריאת השם יכוון , שאם חס ושלום לא מוצלח שיהא נקרא ע"ש אדם פלוני , יהא שמו ע"ש אברהם אבינו או על שם צדיק אחר שיודע שהיה שמו אברהם, באופן שיקרא השם שרוצה אלא שהכוונה תהיה כנ"ל וכל שכן אם יוסיף לו שם ודאי טוב".
קריאה בשני שמות
בתקופת המקרא ובזמן חז"ל, לא ראינו שקראו בשני שמות , אבל בדורות האחרונים נהגו
לקרא בשני שמות יש שכתבו שרק אם ישתמשו בשני השמות הדבר מותר , אך לרוב הדעות יכול לעשות כן גם אם לא ישתמש אלא בשם אחד בחיי היום-יום ורק בעליה לתורה ובעניינים שהקדושה ישתמש בשני שמותיו
שמות מחודשים
שמות מחודשים: אפשר לתת לילד שם חדש למרות שאינו נפוץ בעם ישראל.
יש להיזהר שלא לתת לילד שם משונה , שלא יתבייש בשמו כשיגדל, ופשוט שעדיף לקרוא לילד בשמות המקובלים בעם ישראל מדורי דורות ע"ש האבות והאמהות , או ע"ש הצדיקים המובהקים שבכל הדורות..ולא להמציא שמות חדשים.
יש להקפיד שלא לתת שם חדש (שאינו מופיע בתנ"ך) וכולל בתוכו אחד משמותיו של הקב"ה (כגון בת אל וכיו"ב)
מותר לקרוא לילד בשם המכיל אחד משמותיו של הקב"ה (עמנואל , נתנאל, אריאל וכד') וכן מותר לקרוא בשם "שלום" למרות שהוא משמותיו של הקב"ה.
כך גם ניתן לקרוא בשמות מלאכים המקובלים בעם ישראל (רפאל , גבריאל וכד')
אפשר לתת לילד שמות של חיות צמחים או מקומות כנהוג בדורות האחרונים.
לא לקרוא לילד בשמו של רשע המפורסם במקרא או בחז"ל , אבל אם חזר בתשובה – מותר , או כאשר שמו של הרשע הינו גם שם של צדיק ,אז בזמן קריאת השם יכוון שיהיה ע"ש הצדיק.
לרוב הדעות , לא יקרא לבנו בשמות נכריים אלא רק בלשון הקודש. ומי שיש לו שם לועזי ראוי שיחליפו לשם עברי.
שמות משותפים לבנים ובנות: מותר לתת שם המשותף לבנים ובנות כגון שמחה, יונה וכד'
אפשר לקרוא שם לבן ע"ש נקבה שנפטרה כגון דן ע"ש דינה ולרוב השיטות ניתן גם לקרוא לנקבה ע"ש זכר.
מקורות
סיפרו של הרב מישאל רובין "קוראי שמו"
אוצר הברית – הרב ויסברג
